רוב הכלים שמתיימרים לכתוב מתמטיקה פורסים אותה לשורה אחת שטוחה: a/b במקום שבר אמיתי, סימן שורש קטן שלא מכסה כלום, וחזקה שיושבת באמצע השורה. כאן הנוסחה נבנית כמו במחברת, מונה מעל מכנה, קו שורש שנמתח על כל הביטוי, חזקות ואינדקסים בגובה הנכון ואותיות יווניות, והכול בכתב היד שלכם. מדביקים LaTeX או טקסט רגיל, ומורידים PDF.
מונה מעל מכנה, עם קו שנמתח לפי אורך הביטוי, כולל שבר בתוך שבר.
קו השורש מתמתח מעל כל מה שבפנים, במקום סימן קטן שנשאר בהתחלה.
אלפא עד אומגה, אינטגרל, סכום, נבלה, גזירה חלקית, אינסוף וסימני אי-שוויון.
מדביקים את הנוסחה כמו שהיא, ומקבלים דף כתוב ביד, מוכן להגשה או להדפסה.
ההבדל הוא דו-ממדי מול חד-ממדי. כלי שמדפיס מתמטיקה בשורה נותן (a+b)/c ו-x^2; כאן המונה יושב מעל המכנה, קו השבר נמתח לרוחב הביטוי, קו השורש מתמתח מעל כל מה שתחתיו, החזקה מוקטנת ומורמת והאינדקס מוקטן ומונמך. וכל סימן, כולל האותיות היווניות וסימני האינטגרל והסכום, נכתב בכתב היד שנקלט מהתבנית, לא בפונט מתמטי שהודבק לידו.
ובעברית זה נהיה מעניין: שורת נוסחה בתוך פסקה עברית שומרת על שני הכיוונים, העברית מימין לשמאל והנוסחה משמאל לימין, בלי שהסוגריים או סימן השווה יקפצו לצד הלא נכון. זו הנקודה שבה רוב הכלים הלועזיים נשברים בדף עברי.
המנוע מקבל LaTeX כמו שהוא: שברים, שורשים, חזקות ואינדקסים, פונקציות כמו ln, sin ו-lim, אותיות יווניות, סימני יחס ואי-שוויון וסימני פעולה. זה בדיוק הפורמט שיוצא מצ'אט AI, מ-Overleaf או מסיכום ב-Markdown, ואין צורך להמיר כלום ידנית. גם בלי LaTeX זה עובד: בטקסט רגיל, חזקה נכתבת עם ^ ואינדקס עם _, והמנוע מזהה שורת נוסחה לבד.
מה שהמנוע לא מכיר פשוט לא נכתב, ורואים את זה מיד בתצוגה המקדימה, לפני שמדפיסים. מטריצות (pmatrix, bmatrix, vmatrix) נבנות כרשת אמיתית עם סוגריים נמתחים בכתב היד שלכם; מטריצות נתמכות עד 15x15, וגדולה יותר לא מצוירת, והדף מציין זאת בהערה. שורש בכל סדר נכתב עם האינדקס הקטן שלו (שורש שלישי, רביעי, n), ונקודה או שתיים מעל אות (נגזרת לפי זמן) מצוירות מהנקודה שלכם. שני מקרים שכדאי להכיר מראש: חץ מעל וקטור או קו מעל ביטוי לא מצוירים, וטבלאות ודיאגרמות אינן נתמכות. לגרף או לשרטוט משאירים מקום בדף ומשרטטים ביד, כמו שממילא עושים.
הקורסים שעוד דורשים הגשה בכתב יד הם בדיוק אלה שעמוסים בסימנים: דוח מעבדה עם נוסחאות ותוצאות מדידה, פתרון תרגיל עם דרך מלאה, תרגול לקראת מבחן, או דף נוסחאות אישי שכותבים פעם אחת ומשתמשים בו כל הסמסטר. מקלידים, בוחרים נייר משבצות או שורות, ומורידים PDF או Word.
אחרי הרינדור אפשר לכוון גודל אותיות, עובי קו וריווח שורות ומילים, לכל הדף או לאות בודדת שיצאה לא במקום, וזה שימושי במיוחד בדף צפוף של נוסחאות. ואם התרגילים הם ברמת בית ספר או שאתם עובדים מול צ'אט AI, דף שיעורי הבית מכיל את אשף הפרומפט ואת אותו מנוע.
כן, מדביקים את הנוסחה או את הפתרון כמו שהם. המנוע מבין שברים, שורשים, חזקות ואינדקסים, פונקציות (ln, sin, cos, lim ועוד), אותיות יווניות וסימני יחס, ובונה מהם את הנוסחה על הדף בכתב ידכם.
כן, זו הנקודה. השבר נבנה דו-ממדית, קו השבר נמתח לפי הרוחב של המונה והמכנה, ואפשר גם שבר בתוך שבר. אותו דבר לשורש: הקו נמתח מעל כל הביטוי, ולא נשאר סימן קטן בהתחלה.
אלפא, בטא, גמא, דלתא, אפסילון, תטא, למדא, מיו, פאי, רו, סיגמא, פי, אומגה והאותיות היווניות הגדולות, לצד אינטגרל, סכום, שורש, נבלה, גזירה חלקית, אינסוף, פרופורציה, מעלות, פלוס-מינוס, כפל וחילוק וסימני אי-שוויון וקירוב.
השורה שומרת על שני הכיוונים: העברית מימין לשמאל והנוסחה משמאל לימין, כולל סוגריים וסימן שווה במקומם. זה נבנה לעברית מהיסוד, וזו הסיבה שדף עברי עם מתמטיקה יוצא כאן שלם.
שורש בכל סדר נכתב עם האינדקס הקטן שלו, ונקודות נגזרת מעל אות מצוירות. שני דברים, ועדיף לדעת מראש: חץ מעל וקטור וקו מעל ביטוי לא מצוירים, וטבלאות, גרפים ודיאגרמות אינן נתמכות. מטריצות (pmatrix, bmatrix, vmatrix) דווקא נתמכות, כרשת אמיתית; מטריצות נתמכות עד 15x15, וגדולה יותר לא מצוירת, והדף מציין זאת בהערה. גרף או שרטוט מוסיפים ביד על הדף המודפס.
כן. מדביקים את כל הדוח, פרוזה ונוסחאות יחד, בוחרים נייר משבצות, שורות, נקודות או חלק, ומורידים PDF או Word. אחרי הרינדור אפשר לכוון גודל, עובי וריווח עד שהדף יושב נכון.
לא. אפשר להדביק טקסט רגיל, ולסמן חזקה עם ^ ואינדקס עם _; המנוע מזהה שורת נוסחה ובונה אותה. LaTeX פשוט חוסך את זה כשהפתרון כבר כתוב בו.
חינם, בלי הגבלת דפים. ממלאים תבנית אחת, וכל הרינדורים אחריה.