מתכון בכתב היד של מי שהכין אותו הוא מזכרת, ומתכון מוקלד הוא מתכון. הפער ביניהם הוא בדרך כלל ערב פנוי שאין לאף אחד. Penmark סוגר אותו בשתי דרכים: מקלידים מתכון ומקבלים כרטיס בכתב מוכן, או קולטים פעם אחת את כתב היד של אמא או של סבתא וכותבים בו כל מתכון שתרצו, בלי לבקש ממנה לכתוב שוב.
קודם הכמות ואז המצרך. המנוע כותב את השורות כפי שהוקלדו.
סימני שבר בתו אחד אינם בתבנית. 1/2 ו-3/4 נכתבים יפה.
קולטים כתב יד של קרובה פעם אחת וכותבים בו כל מתכון, חדש או ישן.
העמוד מודפס ב-100 אחוז, ובחלון ההדפסה אפשר להקטין אותו לכרטיס.
מנסים חינם, כתב מוכן ודף ראשון תוך שניות
כותרת בשורה משלה, אחריה מצרך בכל שורה כשהכמות קודם, ואז ההכנה בשלבים קצרים. המנוע כותב שורות פשוטות, ולכן המבנה נמצא בהקלדה: שורות ריקות לא הוסיפו רווח בבדיקה שלנו ורווחים בתחילת שורה נחתכים, כך שרשימה נראית הכי טוב כשכל מצרך הוא שורה נפרדת.
שברים הם ההפתעה הראשונה. סימני השבר בתו אחד, כמו חצי ורבע, אינם בין 155 התווים שהתבנית קולטת, ולכן כותבים 1/2 ו-3/4 עם קו נטוי, וזה נכתב כמו שאדם רושם על דף. סימן מעלות קיים ויוצא כמו שהוקלד, אבל בכתב קטן הוא דומה לאפס, ולכן כתיבה במילים, 180 מעלות או חום בינוני, ברורה יותר.
השימוש הטוב ביותר בכרטיס מתכון הוא זה שאי אפשר לקנות: מתכון בכתב היד של מי שהכינה אותו. מבקשים ממנה למלא פעם אחת את התבנית בעט כהה, בערך 10-20 דקות בסך הכול, מצלמים את הדפים ישר ומעלים. Penmark שומר שלוש וריאציות של כל אות, ספרה וסימן שלה, ומאז אפשר לכתוב בכתב שלה כל מתכון שהיא מכתיבה לכם, בלי שתצטרך לכתוב שוב.
כדאי לומר את האמת על הכרטיס או כשנותנים אותו: זו הדפסה של האותיות שלה, שנכתבה על ידכם אחר כך. מי שמקבל כרטיס כזה מתרגש בדיוק כי הוא נראה כמוה, והישירות הופכת אותו למתנה ולא לתעלול. ושומרים גם את הדפים המקוריים שמילאה, כי הם הדבר האמיתי. העמוד שימור כתב יד מרחיב על כך.
הפלט הוא עמוד שלם, 216 על 283 מ"מ. מתכון קצר ממלא רק את החלק העליון שלו, ולכן יש שתי דרכים הגיוניות לקבל כרטיס. מדפיסים על קרטון וחותכים, או מקטינים בחלון ההדפסה בערך לחצי, וכך מקבלים מתכון בגודל כרטיס עם כתב קריא. נייר שורות בכלי נותן מראה של כרטיס מחברת, ונייר חלק עדיף אם מדפיסים על כרטיסים מוכנים.
אפשר לשנות את צבע הדיו בתצוגה המקדימה, וכחול כהה נראה כמו עט כדורי על קרטון. מדפיסים כרטיס אחד קודם ובודקים גודל, ורק אחר כך את כל הסט.
מתכונים שמודבקים זה אחרי זה יוצאים כמסמך אחד רציף. לספר מתכונים מדפיסים כל מתכון כמסמך נפרד כדי שכל אחד יתחיל בעמוד חדש, ואז מאגדים את הקבצים. לקופסת כרטיסים עושים אותו דבר ומדפיסים בהקטנה. זה לוקח שניות למתכון כשהכתב כבר טעון, וזה מה שהופך כתיבה של שלושים מתכונים משפחתיים לדבר ריאלי.
כותבים אותם עם קו נטוי, 1/2 או 3/4. סימני שבר בתו אחד אינם בין 155 התווים שהתבנית קולטת, אבל הקו הנטוי כן, והוא נכתב כמו שבר שרושמים ביד.
כן. מבקשים ממנה למלא פעם אחת את התבנית בעט כהה (בערך 10-20 דקות בסך הכול), מצלמים את הדפים ישר ומעלים. מאז כותבים בכתב שלה כל מתכון.
כן. עברית נכתבת מימין לשמאל עם אותיות סופיות, ומספרים ומידות יושבים במקומם, גם באותו משפט עם מילים באנגלית.
הפלט הוא עמוד שלם, 216 על 283 מ"מ. מדפיסים על קרטון וחותכים, או מקטינים בחלון ההדפסה בערך לחצי.
כן, כמילים רגילות: כוס, כף, כפית. ספרות וקו נטוי נכתבים כמו שהוקלדו.
מנסים חינם, כתב מוכן ודף ראשון תוך שניות